בראון חיים

בן מתילדה ואברהם, נולד ביום כ"ג באייר תשכ"א (9.5.1961) ברמלה. חיים היה בעל אופי נוח ומילדותו התחבב על כל רואיו. הוא התבלט בהישגיו כבר בבית-הספר היסודי "אחוה" ברמלה ומוריו רצו להקפיצו כיתה, אך הוריו התנגדו לכך. לאור הישגיו בבית-הספר היסודי, בעיקר במקצועות הריאליים, נתקבל למגמה הריאלית בבית-הספר התיכון אזורי רמלה-לוד. גם כאן זכה להערכה רבה בזכות הישגיו במתמטיקה, בפיסיקה ובכימיה. עם זאת הצטיין גם במקצועות ההומניים. בתקופת לימודיו היה חבר בתנועת הצופים ונטל חלק במשחקי קבוצת הכדורסל נווה-דוד-רמלה. בהמלצת מוריו נרשם לקורסים לנוער שוחר מדע במכון ויצמן ברחובות ולקורסים דומים באוניברסיטת תל-אביב. המרצים בקורסים אלה הביעו את התפעלותם מן הנער, שהיה מהמצטיינים בין תלמידיהם, ואחד מהם אף התבטא בשיחה עם אמו: "הבן שלך יהיה אחד המדענים הדגולים במדינה". חיים הגיע להישגיו אלה ללא כל מאמץ, ואף נותר לו זמן פנוי כדי לעזור לתלמידים שהתקשו בלימודים ולעסוק במוסיקה. תחילה למד לנגן על פסנתר בקונסרבטוריון העירוני וגילה כשרון מוסיקלי נדיר. אחרי כן עבר לנגן בחצוצרה והשתתף בתזמורת הנוער העירונית. הוא היה נגן מעולה, אך לא נענה לבקשת מנצח התזמורת לגשת למבחני קבלה לתזמורת צה"ל, בטענו שאינו רוצה להיות "ג'ובניק". בתקופת מלחמת יום-הכיפורים הופיע עם התזמורת לפני חיילים פצועים וראה בהופעות אלה מלאכת קודש. חיים גם היה תורם קבוע ל"מתן בסתר" לנצרכים ונזקקים והקדיש למטרה זו את מרבית דמי הכיס שקיבל. לקראת גיוסו לצה"ל התקבל לעתודה האקדמית, אך כיוון שלא רצה להיות שונה מחבריו ויתר על העתודה.

במחצית יולי 1979 התגייס חיים לצה"ל. לאחר סיום הטירונות נאמר לו על-ידי קצין מיון כי הוא מיועד לחיל-המודיעין, אך בפועל הוצב ביחידת נ"מ, שממנה עבר, בשל בעיות רפואיות, לקורס מש"קי תובלה.

ביום כ"א בתשרי תש"ם (12.10.1979) נפל חיים בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברמלה. השאיר הורים ואח.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה ציין מפקדו בין השאר: "בנכם היה חניך מצטיין, בעל הישגים נאים ללא בעיות משמעת ושימש דוגמא לחבריו".

בהוצאת בית-הספר התיכון לאזור רמלה-לוד הופיעה חוברת לזכרו, תחת הכותרת "נזכור את החיים".

מתוך אתר "יזכור"